האי שבמרכז המטבח, מקבל הרבה פעמים את העיצוב הקלאסי של הבוצ'ר מעץ עם מגירות.
אבל מדי פעם אנחנו נתקלים באנשים שאוהבים לעשות הכל שונה ומעניין יותר. 

כמו במקרה של הדירה הזו, שעברה שיפוץ כללי על טהרת האופן ספייס והגדלת החלל הציבורי.
כחלק מכך, בוטלה פינת האוכל, והאי במטבח הפך לפינה של הבית. ב–ה' הידיעה.

המשמעות: גם אי לצרכי בישול, גם מקום אחסון, ובעיקר שולחן לארוחות, שיהווה תחליף הולם לפינת האוכל הקיימת ותאפשר להם לארח.

עד כאן הנונשא הפונקציונלי. כי הרבה מעבר אליו – הדגש כאן היה בעיקר עיצובי.
הבריף היה מאד פשוט: משהו מיוחד ושונה, שמייצר אפקט שמבטיח שלא תישאר לסת אחת לא שמוטה. וכמו שאפשר לראות – אין כאן שום דבר סטנדרטי.

האיזון במקומות האלו הוא מאד משמעותי: מצד אחד, אנחנו רוצים משהו שונה ומיוחד שטרם נראה.
אבל מצד שני, זה צריך להיות גם על זמני ולא משהו גימיקי ומצועצע. ובעיקר, זה צריך להיות הרמוני, כשכל החלקים בו מתכתבים זה.

וכך הגענו לבחירות:
השיש הוא גרניט טבעי. אפשר לראות את זה בכל מקום: בטקסטורה, בעורקים, בתחושה הכללית.
אין בו שום דבר סטנדרטי. ויחד עם זאת הוא קודם כל פרקטי, ורק אחר כך יפה.

וכאן המקום לומר, שמאחורי העיצובים קיימת גם המון מחשבה גם על התכנון:
מאחר שהגרניט הוא לא חומר ישר אלא גבשושי, האתגר הגדול כאן היה הסיתות של המתכת בתוך השיש.
מתחת ליופי, קיימת קונסטרוקציה שלמה שנועדה לייצר חיבור עם מישור 0 עם הרגל ולאפשר את היציבות של האי.
גם הכיור האינגרלי דרש לא מעט מחשבה תכנונית.

גם הארונות הותאמו לשיש – בגלל שהגרניט דומיננטי כל כך, חיפשנו שקט. משהו שהוא לא סטנדרטי, ועדיין מספיק מיוחד.
לכן, בחרנו את הצבע הכחול באותה המניפה של הגרניט – אבל בגוון הכי בהיר שלה.
וכך, האי מושך את מירב תשומת הלב, והארונות סביב מעצימים אותו. אפשר לקרוא לזה שקט שמרעיש.

אנחנו קראנו לפרויקט הזה "דירה לדוגמא".

עיצוב: נטלי גנון תכנון ועיצוב פנים 
NG Interior Design
ביצוע עבודות שיש: EVEN אלי ונתי